הרמת מסך / ליאת רוטנר

- הרמת מסך / ליאת רוטנר, 410 עמ', ציון (1-10): 10.
יא אללה, אם רק הייתי נזהר קצת יותר, זה לא היה קורה. ירדן דפק על החלון בעצבנות באצבעות ידיו, מתופף בקצב מהיר. אמו שישבה במושב הנהג שלפניו התאפקה מלהעיר לו. היא העדיפה שידפוק על החלון מאשר שיעשה משהו אחר כדי להפיס את עצבנותו. כמו לרקוע ברגליים או סתם לרטון כל הדרך. אבל בחיי שזה מעצבן, חשבה.

ירדן וקרין חולמים להיות בקדמת הבמה כשהמסך עולה - לעמוד באור הזרקורים ולזכות באהבת הקהל. אבל החיים מציבים להם ולסובבים אותם מבחנים קשים, ומאלצים אותם להתעמת עם המסכים ועם המסכות שמאחוריהם הם מסתתרים.
ירדן, הנמצא בתקופה של משבר קשה בחייו, צריך ללמוד מחדש לעמוד על שתי רגליו. יחסיה המורכבים של קרין עם הוריה הגרושים תולשים את המסך מעל האשליה של עולם החוקים המאורגן של המבוגרים. אבל בתום המסע ממתין לכולם הגילוי כי רק כשאנו מעיזים להרים את המסך יש לנו סיכוי להכיר את עצמנו באמת. - ולזכות באהבה של ממש.
הרמת מסך הוא סיפור מרתק על התמודדות, אהבה והתבגרות, המאיר באופן בלתי נשכח את מורכבותו של המארג האנושי ואת האופן שבו הרצון העז לזכות באהבה מכוון את החיים של כולנו.
זהו ספרה הרביעי של ליאת רוטנר, אחת הכותבות האהובות והפופולריות ביותר בארץ לבני הנעורים. את ספרה הראשון פרסמה בהיותה נערה, וספריה – תנו לגדול בשקט, קיץ אחד ביחד, ולנצח בגדול – היו כולם לרבי מכר.

מעורב ירושלמי / ליאת רוטנר

- מעורב ירושלמי / ליאת רוטנר, 511 עמ', ציון (1-10): 10.
"אני אהרוג אותו!" כרוח סערה חלפה שרית מחדר לחדר, כשהיא הופכת את המגירות ושופכת את תכולת הארונות אל הרצפה. "אני אהרוג אותו, אהרוג אותו, אהרוג אותו!" "את מי?" הגיחה אמה מהמסדרון. "אני פשוט אהרוג אותו!" חזרה שרית. "אני אתפוס אותו, אחתוך אותו לחתיכות קטנטנות, ואבשל אותו בסיר!"

כאשר לאיתי ולשרית נודע כי ייאלצו לבלות את חג החנוכה בחברת קרובי המשפחה הדתיים שלהם בירושלים, קשה להגיד שהם מאושרים. מילא להיות תקועים שמונה ימים אחד עם השני, אבל עם בני דודים שהם בקושי מכירים?!
לנעמי, בת המשפחה המארחת, יש צרות משלה: רק לפני זמן קצר עברה מתל אביב לירושלים והיא עדיין מנסה להתאקלם, אך יש לה תחושה שהנערה המקובלת ביותר בחברה לא סובלת אותה.
מהיום הראשון של החופשה ברור שכל אחד היה מעדיף להיות במקום אחר: האורחים החילוניים לא מסתדרים עם מארחיהם הדתיים, הדיירים מתל אביב לא משתלבים בשכונה הירושלמית, והתושבים המקומיים מתייחסים בחשדנות לכולם. המפגשים שמזמנת השהות המשותפת חושפים את השוני ואת הקיטוב בין הקבוצות-דתיים, חילונים, חוזרים בתשובה,וחוזרים בשאלה- אך גם את הדמיון הרב ביניהן. ולמרות הכול, זה רק עניין של זמן עד שנוצרים חברויות וקשרים חדשים ומפתיעים.

מעורב ירושלמי הוא ספרה החמישי של הסופרת האהובה ליאת רוטנר, מחברת רבי המכר קיץ אחד ביחד, תנו לגדול בשקט, לנצח בגדול והרמת מסך.

לך תבין מכשפות / רועי אהרוני

- לך תבין מכשפות / רועי אהרוני, 132 עמ', ציון (1-10): 9 וחצי.
אתם חושבים, שלקום בחמש שלושים ושמונה בבוקר זה נורמלי? אולי אצלכם, אבל אני, שקם כל יום בשבע וחצי, לבזבז שעתיים של חלומות מתוקים על החברה שלי באינטרנט, בשבילי זה סיוט. למה עובדי הזבל חייבים לפנות את השאריות של המתגוררים בשעה כזאת? מה, שבע לא מספיק טוב? ועוד לעשות כזה רעש! אני חושב שבאפגניסטן כבר התעוררו מזה.

מהשם של הספר כבר הבנתם שיש בו מכשפות. אבל יש בו גם ארון קסמים, תוכי חכם, התכתבויות באינטרנט עם "שונאת הלימודים הרשמית" ושני שוטרים.
אבל בעיקר זו הרפתקאה מצחיקה במיוחד של שני ילדים, תום ושגב, מבית הספר "זרדים" שבדרכם להציל נסיכה מוצאים את עצמם במקומות משונים כמו ספינת שודדי ים, בנק לטישו, מסעדה במעמקי ים, טירה אפלה ועוד מקומות שאם תרצו לדעת מה הם, תצטרכו להפוך את הספר ולהתחיל כבר לקרוא.
נו, אתם עדיין כאן?

רועי אהרוני הוא נער בן 14. זהו ספר הביכורים שלו.

דברים שאני לא מגלה ליעל / גדי טאוב

- דברים שאני לא מגלה ליעל / גדי טאוב, 110 עמ', ציון: 9.
ספר מאוד מאוד יפה, מעניין ובעיקר מרגש. מתאים לילדים בסביבות גיל 10/11.

(תחילת הספר) לפעמים כשההורים שלי צועקים עלי אני חושב מה הם היו עושים אם הייתי בורח מהבית. הייתי מתחבא אצל נועם, ואפילו אבא של נועם לא היה יודע. הייתי ישן מתחת למיטה ונועם היה מביא לי אוכל ולא הייתי יוצא משם כל הלילה. רק בבוקר, כשנועם ואחיו וההורים שלו היו הולכים לעבודה ולבית ספר, הייתי יוצא ומסתובב בבית.

בהמשך לספר "דברים שאני לא מגלה", שזכה לשבחי הבקורת והקוראים, אנחנו שמחים להוציא לאור קובץ חדש של ספורים - מעין דפים נוספים מיומנו של אותו ילד (שאפשר להנות מהם גם בלי להכיר את הקובץ הראשון). על "דברים שאני לא מגלה": "סיפורים רגישים, נבונים, אמינים...שכל אחד מסתיים בפואנטה שיש בה העמקה, קבלה, אירוניה ומבט חדש על כל העניין." יהודה אטלס, ידיעות אחרונות. "אוסף סיפורים...המגלים באמינות רגעי צער, עלבון, סיפוק ושמחה בחייו של ילד ישראלי נורמלי..המבוגרים יבחינו גם בהישג הלשוני... עברית תקנית, לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי... שהרבדים הציוריים שלה הולמים את עולם הדימויים של הילד, ואינם מעוררים צרימה." בתיה גור, הארץ.

דברים שאני לא מגלה / גדי טאוב

- דברים שאני לא מגלה / גדי טאוב, 112 עמ', ציון (1-10): 8.
כל שנה אני קם מוקדם יום הראשון ללימודים. צריך להגיע מוקדם לבית הספר אם רוצים לתפוס מקום ישיבה טוב בכיתה. אם תופסים מקום ליד החלון זה טוב, כי אפשר להסתכל החוצה כשמשעמם ולראות את האנשים ברחוב. ואם תופסים מקום ליד ההסקה זה כיף בחורף. אבל הכי רציתי לתפוס מקום ליד יעל. אז באתי מוקדם מאוד מאוד ויכולתי להתיישב איפה שאני רוצה, כי עדיין לא בא אף אחד. הכיתה הייתה ריקה והיה שקט. הסתובבתי בין הכיסאות הריקים והשולחנות. כיתות נראות לגמרי אחרת כשהן ריקות. יותר גדולות. אולי באמת הכיתה הזאת יותר גדולה. זאת לא אותה כיתה שבה למדנו בשנה שעברה.

הסיפורים בספר זה הם מעין דפי יומן של ילד. זהו ספר יפה ומיוחד, שאם תקראו אותו לאט, קטעים קטעים, תהנו ממנו שבעתיים.
גדי טאוב נולד בירושלים בשנת 1965, בנעוריו חלם להיות מתופף, וכיום הוא מגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. זהו ספרו הראשון.
גדי טאוב חושף כאן עולם עשיר ורב-פנים שלילד. הוא מתבונן בדברים היטב, בוחן אותם מקרוב, ומגלה בהם את הגוונים והדקויות.
הסיפורים כתובים בשפת דיבור אותנטית, בסגנון אישי ומגובש.
זהו ספר ביכורים מרשים ומפתיע, שידבר גם אל לבם של בני נוער ומבוגרים.
הסיפורים שודרו ברדיו ומתפרסמים כאן באדיבות רשות השידור, וכן ראו אור בעיתון "ידיעות אחרונות".

עלילות ספיידרוויק / טוני דיטרליצי והולי בלק

- עלילות ספיידרוויק - ספר 1 מדריך שימושי / טוני דיטרליצי והולי בלק, 104 עמ', ציון (1-10): 7.
אילו שאלו את ג'ארד במה יעבדו אחיו ואחותו כשיגדלו, הוא לא היה מתקשה לענות. הוא היה אומר שאחיו, סיימון, יהיה וטרינר או מאלף אריות. הוא היה אומר שאחותו, מאלורי, תהיה סייפית אולימפית או תשב בכלא על כך שדקרה מישהו בחרב. אבל הוא לא היה יודע לומר במה הוא יעבוד כשיגדל. ולא ששאלו אותו. אף אחד לא שאל לדעתו על שום דבר שבעולם.

מכתב מהולי בלק:

קוראים יקרים.

עולם הפיות והשדונים תמיד הלהיב את טוני ואותי בשנות חברותנו הרבות, אך מעולם לא הכרנו בחשיבותה של ההתלהבות הזאת, ובאופן שבו אפשר להעמידה למבחן. יום אחד, השתתפנו, טוני ואני, עם עוד כמה סופרים, באירוע שבו חתמנו על ספרינו בחנות ספרים גדולה.

כשגמרנו לחתום התעכבנו שם, עזרנו לסדר את הספרים ופטפטנו, עד שהגיע אלינו אחד מעובדי החנות ואמר שהשאירו לנו מכתב. כששאלתי למי מאיתנו, תשובתו הפתיעה אותנו. "לשניכם" אמר. המכתב מופיע ככתבו וכלשונו בעמוד הבא. טוני בילה זמן רב בלטישת עיניים בדף המצולם שצורף אליו, ואז תהה בקול איפה נמצא שאר כתב היד. מיהרנו לכתוב פתק, תחבנו אותו בחזרה לתוף המעטפה וביקשנו מאותו עובד להעביר אותה לידי ילדי משפחת גרייס.

זמן לא רב לאחר מכן הגיעה חבילה אל פתח הבית שלי, קשורה בסרט אדום. כעבור ימים ספורים צלצלו שלושה ילדים בפעמון וסיפרו לי את סיפורם. את מה שקרה מאז קשה לתאר. טוני ואני צללנו לתוך עולם שבו מעולם לא האמנו באמת ובתמים. עכשיו אנחנו יודעים שהשדונים הם הרבה יותר מסיפורי ילדות. יש סביבנו עולם בלתי נראה, ואנחנו מקווים שאתם, קוראים יקרים, תפקחו את עיניכם לראותו.

הולי בלק

ספר ההפנוט המדהים של מולי מון / ג'ורג'יה בינג

- ספר ההפנוט המדהים של מולי מון / ג'ורג'יה בינג, 318 עמ', ציון (1-10): 9.
מולי מון השפילה מבטה אל רגליה הוורודות המכוסות כתמים. לא בגלל מי האמבט נראו הרגליים מנומרות כבשר משומר, תמיד היה להן צבע כזה. ורזות כל כך. אולי יום אחד, כמו ברווזון מכוער שהופך לברבור, יהיו רגליה העקומות לרגליים היפות ביותר בעולם. הלוואי.

מולי מון היא ילדה בת 10 המתגוררת בבית היתומים הרדוויק. את הבית הגדול והמיושן מנהלת העלמה אדרסטין, אישה מרושעת ומפחידה בעלת פנים שעירות. כדי להימלט מחיי היום - יום האפורים והקשים בורחת מולי לעולם ססגוני של חלומות בהקיץ, וכשהיא מוצאת במדף נידח בספרייה ספר עתיק ללימוד ההפנוט, משתנה עולמה בן - לילה. כל דיירי בית היתומים, ילדים ומבוגרים, נתונים מעתה לשליטתה המלאה, ואפילו העלמה אדרסטון, המנהלת האיומה, מתהלכת כשעל ראשה זוג תחתונים. מולי משתמשת בכוחותיה החדשים כדי לברוח מבית היתומים ולהגיע לניו - יורק, ושם היא מתחילה חיים חדשים של תהילה, עושר והרפתקאות. ואולם זר מרושע מגלה את עוצמת כוחותיה של מולי וזומם לנצלה כדי לממש את תוכניתו הזדונית...
ספר ההפנוט המדהים של מולי מון הוא ספר מקסים, סוחף ועשיר בדמויות ומצבים מלאי הומור. זהו הרומן הראשון פרי עטה של ג'ורג'יה בינג, סופרת ילדים מוכשרת ומשעשעת במיוחד.

המכשפה מרחוב מלצ'ט 3 / גדי טאוב

- המכשפה מרחוב מלצ'ט 3 / גדי טאוב, 157 עמ', ציון (1-10): 7 וחצי.
בתור ילד, הדבר שהיה לי הכי קשה עם פנינה, המכשפה שגרה בבניין שלנו, היה שרק אני ידעתי שהיא מכשפה, ואף אחד לא האמין לי. בהתחלה סיפרתי לאוהד שגר לידי והיה חבר שלי, ופעם אחת גם לבן דוד שלי, ירון, שהוא גדול ממני בשנתיים. אבל שניהם חשבו שהמצאתי את זה, או שאני חולם.

זה לא קל לאהוב כל כך, ובמשך כל כך הרבה זמן. אהבתו העקשנית של אסף לליאן מתחילה עוד לפני כיתה אלף ונמשכת שנים ארוכות, עד לבגרות, למרות הסערות והמבחנים שבהם היא עומדת. גם לא קל להיות הילד היחיד שיודע שהשכנה בקומה מתחת היא מכשפה, ולא קל להתאפק מלגלות את הסוד, בעיקר אחרי שאתה מתיידד אתה ויודע די הרבה על מה זה להיות מכשפה אמיתית באמצע תל אביב.
סיפור אהבתו של אסף לליאן וסיפור אהבת נעוריה של המכשפה מקרבים בין הילד לבין האישה הזקנה ומולידים יחסים יוצאי דופן, שבסופו של דבר משפיעים עמוקות על שניהם.
גדי טאוב בונה עולם שהוא קרוב ומוכר - העולם שבו כולנו חיים, ועם זאת עולם שהוא מלא קסם ומסתורין. עולמם המורכב של ילדים - על השמחות, התקוות, האכזבות ןמעשי האכזריות שבו - משורטט באמינות וברגישות הן מנקודת מבטו של ילד והן מנקודת מבטו של אותו ילד, שהתבגר. הראלי והפנטסטי, הילדות והבגרות מאירים זה את זה ומשתלבים יחדיו לעלילה עשירה, דינמית וסוחפת.
גדי טאוב פרסם עד כה קובצי סיפורים לילדים ולמבוגרים וכולם זכו להצלחה.
הספר זכה בפרס זאב לשנת 2001

טובי לולנס / טימותה דה-פומבל

- טובי לולנס / טימותה דה-פומבל, 348 עמ', ציון (מ1-10): 10.
גובהו של טובי היה מילימטר וחצי, קומה נמוכה למדי לגילו. רק קצות אצבעותיו בלטו מחוץ לחור של הקליפה. הוא לא זז. החשכה כיסתה אותו כמו דלי הפוך.

בין ענפיו של עץ אלון עתיק חי טובי לולנס, נער בן שלוש-עשרה שגובהו מילימטר וחצי. חייו של טובי בסכנה - הוא נרדף על ידי עם שלם, העם שלו. אביו, המדען סים לולנס, סירב לחשוף את סודה של תגלית מהפכנית שבכוחה להשפיע על גורל העץ ועל תושביו הזעירים, ומשפחת לולנס משלמת את המחיר.
טובי בורח. בעקבותיו דולקים אנשיו של ג'ו מיטץ', האיש החזק שמאיים להשתלט על העץ ועל בני עמו. טובי מסתתר בתוך קליפת העץ, מדלג בין ענפים ודוהר בחורשות של טחב כשלצדו רק חברתו, אלישה. הוא מצליח להימלט, אבל עד מתי?

ספר מדהים, אחד הטובים בעיניי.

יומני הסודי ביותר (1) / ג'ים בנטון

- יומני הסודי ביותר [1] - אני לא מאמינה שזה קורא לי / ג'ים בנטון, 108 עמ', ציון (1-10): 8 וחצי.

מי-שזה-לא-יהיה-שקורא-את-יומני-הסודי ביותר, שלום. אתם בטוחים שאתם אמורים לקרוא יומן של מישהו אחר? יכול להיות שאמרתי לכם שמותר לכם, ואז זה בסדר. אבל אם זאת אנג'לינה - אני בהחלט לא הרשיתי לך לקרוא, אז תפסיקי מיד.

לילדות מושלמות יש אויבות מושלמות
יומני הסודי ביותר, היה בסדר היום בבית הספר. למעשה, היה יותר מבסדר. השיער הארוך והיפה של אנג'לינה הסתבך באחד מטריליוני הדברים שתלויים על הילקוט שלה, ואחות בית הספר לקחה זוג מספריים וגזרה יותר מחצי מטר מהשיער הבלונדיני והמשיי שלה, בצד השמאלי של ראשה, כך שעכשיו אנג'לינה נראית כמו הילדה-הכי-יפה-בכל-העולם-כולו רק אם אתה עומד מימינה. (אף על פי כן שבאופן אישי אני חושבת שהיא היתה נראית אפילו יותר טוב אם אני הייתי עומדת עם רגל אחת על הצוואר שלה.)
הציצו אל תוך יומנה של ג'יימי קלי, שנשבעת שכל מה שהיא כותבת הוא אמת, או לפחות מספיק קרוב לאמת. יומנה המצחיק של ג'יימי יחשוף את כל העובדות המזעזעות על אנג'לינה המושלמת, הדסון, הבן הכי הורס בשכבה, מייק פינסטי, ממציא הכינויים האכזרי, איזבלה, החברה הכי טובה שלה וכמובן, יראה לקוראים את פרצופן האמיתי של שטינקר, הכלב הכי מביך בעולם.

אלבי - סיפור אבירים / יאיר לפיד

- אלבי - סיפור אבירים / יאיר לפיד, 112 עמ', ציון (1-5): 5, לא מנוקד.

לפני שנתחיל את הסיפור הזה צריך לציין שלושה דברים חשובים:
1. יש בו הרבה קרבות, בעיקר של חרבות.
2. יש גם לא מעט מכות.
3. בפעם הראשונה שהגיבורה מנשקת את הגיבור, כמעט נשבר לה האף.
כדי שלא לבזבז זמן, כדאי לציין עוד שלושה דברים, הרבה פחות חשובים:
1. אין דבר כזה בעולם, "סיפור אמיתי". הסיפור שלנו, למשל, הוא אולי אמיתי בתור סיפור, אבל הוא רק סיפור בתור אמת.
2. שמו של גיבור הסיפור הוא האביר הגיבור ארביסינטו לוקרה גודיוס לוקלנטו השלישי.
3. אבל כולם קראו לו אלבי.

"היכון למות!" רעם האביר שמול אלבי. היה לו קול עמוק ומהדהד, עם מבטא שאלבי לא זיהה. "מתי?" שאל אלבי בנימוס. "עכשיו," אמר האביר. "אי אפשר להתכונן למשהו שהוא עכשיו," התלונן אלבי, "אני יכול להתכונן רק למשהו שיקרה אחרי." "אחרי מה?" שאל האביר. "אחרי עכשיו," אמר אלבי בסבלנות. "אבל אתה צריך למות עכשיו," אמר האביר. "זה לא מה שאמרת," התרגז אלבי, "אמרת היכון למות. זה אומר שעכשיו אני צריך להתכונן למות, אבל אני לא יכול גם למות וגם להתכונן למות באותו זמן." "אז מה נעשה?" התגרד האביר במבוכה. "עכשיו אני אתכונן למות כמו שאמרת," אמר אלבי, "תבוא אחר כך, נראה."

אלבי האביר חוזר אחרי 11 שנה לדור שלא ידע אותו, אבל ייהנה מכל רגע של קריאה בו. לפני 11 שנה נכתב על גב המהדורה הקודמת של אלבי - שלושה דברים כדאי לדעת על הספר הזה:
1) הוא ספר על אבירים, נסיכות, הרפתקאות, ענקים וצרות אחרות, וזה רק בפרק הראשון.
2) הוא מתאים לבני כל הגילים, חוץ מבני שתים עשרה, שלושה חודשים ועשרה ימים.
3) אין לו כריכה אחורית.
אז אחרי 11 שנה כבר יש לו כריכה אחורית, יש לו אפילו איורים חדשים של המאייר הנפלא יזהר כהן, והאבירים שהיו אז ממשיכים להיות גיבורים מצחיקים, בדיוק כאלה שילדים אוהבים.

ספר נפלא.

אני בסך הכל החתולה / האנה יוהאנסן

- אני בסך הכל החתולה / האנה יוהאנסן, 125 עמודים, ציון (1-5): 4, לא מנוקד.

יש לנו כלב. אפשר לשאול אם כלב זה דבר הכרחי. אבל אמא ואבא לא שואלים שאלות כאלה. ואם הם היו שואלים שאלות כאלה, אני בטח הייתי האחרונה שאותה היו שואלים. בקיצור, יש לנו כלב.

איך רואים חתולים את העולם? מה הם חושבים על ארוחות חג,
חופשות משפחתיות ובעיקר: על אנשים ועל ילדים?
בספר זה תקבלו תשובות על השאלות המרתקות האלה, מפיה של חתולה אחת עם פה גדול. יש לה, לחתולה הזאת, דעות מוצקות על על כלבים (מיותרים לחלוטין) ועל זכרים (לא מציאה גדולה, אבל אי-אפשר בלעדיהם), על גורים (טרחה גדולה, וכשהם גדלים, הם משתלטים על ההסקה, החצופים), על תינוקות של אנשים (מפיקים קולות מזעזעים) ובקיצור, על כל מה שזז.
ספר משעשע, לאוהבי חתולים בכל גיל,
וגם לכאלה שלא מבינים מה מוצאים בהם.

אבא-ארך-רגליים / ג'ין וובסטר

- אבא-ארך-רגליים / ג'ין וובסטר, 165 עמ', ציון: 4 כוכבים, לא מנוקד.

יום רביעי של השבוע הראשון בכל חודש היה תמיד יום איום ונורא. יום שציפו לו באימה, עמדו בו באומץ ושכחו אותו בחיפזון. כל מרצפת קורצפה ללא רחם, כל כיסא אובק, וכל המצעים נמתחו בלי להותיר קמט. תשעים ושבעה יתומים קטנים ומתפתלים מורקו, סורקו וכופתרו, בבגדי כותנה מעומלנים בדוגמת משבצות, ונצטוו לזכור להקפיד על התנהגותם, ולענות "כן, אדוני" ו"לא, אדוני", כל אימת שאחד המיטיבים פונה אליהם.

אבא ארך רגליים הוא אחד הספרים הקלאסיים האהובים ביותר של כל הזמנים.
זהו סיפורה של ג'ודי, נערה יתומה שילדותה עוברת עליה בבית יתומים, ונדבן מסתורי שולח אותה לקולג' בשני תנאים: שהיא תכתוב לו מכתבים, ושזהותו לא תתגלה.
המכתבים הנפלאים של הנערה המגלה את העולם לראשונה בגיל 18 - הם ליבו של הספר המקסים הזה, הם מגלים נערה נבונה, מלאת הומור ואהבה לחיים. והם חושפים את לבטיה, שמחותיה, עצבונותיה ואהבותיה של נערה מתבגרת, שאי-אפשר שלא לאהוב אותה.
לספר סוף מפתיע ורומנטי שאסור לגלות אותו.

שקשוקה נעלמת / גליה עוז

- שקשוקה נעלמת / גליה עוז, 94 עמ', ציון: 4 כוכבים, מנוקד.

הגורה שלי שקשוקה נעלמה. זה קרה בדיוק כשאבא שלי לא היה בארץ, ואמא שלי הייתה במצב רוח הכי עצבני שלה, כי יוגב וינאי קיבלו חיסון, שניהם, והרגישו רע ולא ישנו בלילה. יוגב וינאי, שבקיצור אני קוראת להם יויו, הם קטנים, הם תאומים והם אחים שלי, וכל אחד יגיד לכם שאם יש שני תינוקות בבית אז אף אחד לא ישים לב לכלבה, גם אם היא בעצמה תינוקת.

שקשוקה, הכלבה הקטנה של יולי, נעלמה פתאום. האם יכול להיות שדותן גנב אותה כדי להתנקם ביולי? ומי בכלל מעז להסתכסך עם דותן, שילדים בכיתה א' נעשים לבנים כמו ניר טואלט כשהם פוגשים אותו במקרה בחצר של בית הספר? אימא חושבת שאולי יש הסבר אחר, אבל יודעת שפשוט אינה רוצה לחפש אותה, כי היא עסוקה מידי בטיפול בתאומים, יויו. מי יעזור ליולי למצוא את שקשוקה?אולי אופק, שהוא חבר אמיתי אבל תמיד מלגלג על כל דבר: אולי אפי, שהיא הבת דודה הכי חמודה שאפשר לדמיין, אבל היא גם הילדה הכי מרחפת בכיתה: ואולי אפילו אביב, שנולד על מטוס בדרך לאנטארקטיקה, או לפחות זה מה שהוא מספר לכולם...

מטילדה / רואלד דאל

- מטילדה / רואלד דאל, 255 עמ', ציון (1-10): 10.
יש משהו די מצחיק באמהות ואבות. גם אם הילד הפרטי שלהם הוא הקרצייה המגעילה ביותר שאתם יכולים לתאר לעצמכם, הם ממשיכים לחשוב שהוא - או היא - פשוט מקסימים.

הורים בדרך כלל גאים בילדיהם - לא כך הוריה של מטילדה. מרוב שהם עסוקים במכירת מכוניות מקולקלות, במשחקי בינגו ובצפייה בטלוויזיה, הם אינם שמים לב בכלל לילדה הקטנה שלהם. אבל מטילדה היא ילדה מיוחדת. בגיל חמש היא כבר קוראת ספרים של מבוגרים ועושה בראשה חשבון יותר טוב ממחשבון כיס. כשהיא הולכת לבית - הספר, "אחוזת רסקותם", מתברר לה שיש מבוגרים נפלאים כמו מורתה המקסימה ג'ני מרשמלו: ומבוגרים נוראים אף מהוריה, כמו המנהלת טרופדרוס האיומה - מי יאמין שמנהלת בית - ספר תזרוק ילד מבעד לחלון?! אבל מטילדה מצליחה לעשות דברים שילדים אחרים אינם יכולים - מי ינצח?
רואלד דאל (1916 - 1990) מפליא להפוך את היוצרות, להשתעשע בסיפורי אימה מצחיקים ולברוא למעננו גיבורים שאין כמותם - כמו מטילדה. זהו אחד מספריו הנפלאים, שהיה גם לסרט מרתק.

אלרגיה / יהונתן גפן

- אלרגיה / יהונתן גפן, 100 עמ', ציון: 7.

(תחילת הספר) אפילו היום, כשקרן בכר בת עשר וחודש וכל השיניים שלה כבר התחלפו והיא כבר שוב אוהבת ורוד וגם קצת בנים, היא לא יכולה לשכוח את האביב ההוא עם החברה הכי טובה שלה.

אפילו היום, למרות שכבר עברו כמעט שלוש שנים מאז, קרן עדיין חולמת לפעמים על השבוע שבו השאירו את ורד, החברה הכי טובה שלה, אצלה בבית, ולא אמרו מתי יבואו לקחת אותה. ואחר כך באו ולקחו אותה ולא אמרו מתי מחזירים אותה...

ספר יפה מאוד לילדות בגיל 8 עד 10 בערך.

המסע של נינה / עמית ויסברגר

- המסע של נינה / עמית ויסברגר, 206 עמ', ציון: 5 כוכבים, לא מנוקד.

גם באותו בוקר נינה לא הצטרפה אל בני משפחתה לעזור בקציר החיטה. איש גם לא ביקש ממנה להיצטרף, וממילא ידעה שאם תצטרף היא רק תפריע. גם באותו בוקר, בעצם כמעט כמו בכל בוקר, העדיפה נינה ללכת לטייל לאורך הנהר ולפזם לעצמה את המנגינות האהובות עליה.

המסע של נינה הוא ספר הרפתקאות ססגוני על ילדה ביישנית ובודדה, שלא מוצאת את מקומה בבית המשפחה. יום אחד, במהלך שיטוטיה החולמניים, היא פוגשת שתי דמויות יוצאות דופן: ני הרקדן, וניקו - הקוף המדבר.
מהיכן מגיעים השניים ולאן הם מפלגים? מדוע פרצופו של ני מוזר כל כך? ואיך זה שקוף יודע לדבר?
את התשובות לשאלות מסתוריות אלו תגלה נינה במהלך מסע ארוך ומרגש, שיתחיל ברגע שבו תחליט לעזוב את ביתה ולקפוץ לסירתם של ני וניקו. יחד יבקרו השלושה במקומות קסומים ומסעירים כמו הארץ שמתחת למילים, מדבר העצמות הלוחשות ואגם שיני הזמן, והנינה תמצא את עצמה בלב ליבה של תעלומה מסובכת, שתשנה את חייה.

שמונה בעקבות אחד / ימימה אבידר-טשרנוביץ

- שמונה בעקבות אחד / ימימה אבידר-טשרנוביץ, 126 עמ', ציון: 4 כוכבים, מנוקד.

כאשר החלו האזעקות לילה לילה, והיינו קופצים ממיטותינו ורצים למקלטים, שמעתי את אמא טוענת, כדרכן של האמהות: "מה יהיה על הילד?" הילד זה אני. בעיני אמא אני כמובן עוד ילד, וזה די מרגיז.

שמונה בעקבות אחד הוא ספר הרפתקאות מרתק על חבורת ילדים נועזת. העלילה מתרחשת בימי מלחמת העולם השניה. גיבור הסיפור, הילד חגי, עוזב את ביתו שבאזור חיפה, המופצצת על ידי מטוסי האויב, ובא להתארח בקבוץ שעל שפת הכינרת. שם הוא משתלב בחבורת הילדים "איילה". אדם מוזר ומסתורי משתכן יום אחד בבית נטוש שבקצה הקבוץ. חברי "אילה" פותחים במעקב אחריו, שבמהלכו הם נקלעים לסכנות רבות ועושים מעשי גבורה. לבסוף פותרים הילדים את תעלומת הזר המוזר ומסכלים מזימה נוראה.

אתה איש רע, מר גאם! / אנדי סטנטון

- אתה איש רע, מר גאם! / אנדי סטנטון, 170 עמ', ציון (1-10): 9 וחצי.
מר גאם הקרצייה היה איש זקן ועצבני עם זקן אדמוני ועיניים שטופות דם, שהיו תוקעות בכם מבטים כמו תמנון שמציץ מתוך מערה לא מוצלחת. הוא היה טיפוס מזעזע ששנא ילדים, שנא חיות, שנא דברים כייפיים ושנא לאכול תירס. מה שהוא אהב היה לישון במיטה כל היום, להיות בודד ולזעוף.

ערב טוב. מר גאם הקרצייה הוא טיפוס מזעזע ששונא ילדים, חיות, דברים כיפיים ולאכול תירס. הספר הזה כולו עוסק בו.
וגם בפיה הכעוסה שגרה אצלו באמבטיה. ובג'ייק הכלב, ובילדה קטנה בשם פולי, ובקצב מרשע ומסריח מרוח במעיים. ויש גם גיבורים וממתקים והרפתקאות והכול.

ואל תחכו לסיפור צ'ופר, כי לא יהיה כזה!

קשה להרוג קקטוס / חוה חבושי

- קשה להרוג קקטוס / חוה חבושי, 72 עמ', ציון: 4 כוכבים, לא מנוקד.

קשה להרוג קקטוס. זאת עובדה. זהו צמח חזק מאוד. כזה שמחזיק מעמד. ממש קשה להרוג אותו. אולי אפילו בלתי אפשרי.

הקקטוס של יערה פרח פעם אחת, אבל אחר כך קרו לו בעיקר דברים לא טובים; כמו שקרו לה ולמשפחה שלה. יום אחד, כשיערה חזרה הביתה, אמה לא הייתה שם. לקחו אותה לבית חולים. יערה ראתה שתי מזוודות גדולות פעורות על הספה, אבא שלה נראה עייף, מקומט וסחוט. "יערה, תביני," קולו של אבא היה מפציר, מתחנן, "את הרי יודעת שהיא כבר הרבה זמן לא בסדר... היא זקוקה לטיפול... בבית חולים ידאגו לה, יבריאו אותה." אבא ויערה עוברים לגור בינתיים בבית של סבתא וסבא. הם טובים ונחמדים, אבל יערה מוטרדת. היא כועסת, חרדה ונבוכה, ובעיקר לאמא שלה. מתי היא תחזור, ואולי לא? כן, קשה להרוג קקטוס, אבל גם הוא זקוק לקצת פינוק, לביטחון ולחמימות, יערה לא מספיקה לחשוב עליו.

כוכבים נופלים / אשכר ארבליך-בריפמן

- כוכבים נופלים / אשכר ארבליך-בריפמן, 215 עמ', ציון: 5 כוכבים, לא מנוקד.

איסק הייתה בת שתים עשרה בלבד כשהכול בחייה החל להשתבש. זה קרה בבת אחת, בלי שום התראה מוקדמת, ואיסק לקחה את העניין בצורה קשה ביותר. לא שחייה היו מושלמים לפני כן, אבל למען האמת, מעולם לא חשבה, אף לא בחלומותיה הפרועים ביותר, כי יכול להיות רע יותר ממה שכבר היה לה.

איסק בת השתים-עשרה גרה עם משפחתה בכפר אנגלי, שהחיים בו מתנהלים על מי מנוחות. כל אחד מבני הבית טרוד בענייניו: איסק משתוקקת למצוא חברה טובה, אחיה התאומים ממלאים את הבית בחיות מחמד, ואחותה הגדולה מתאהבת במורה הפרטי שלה. אך עולמם של הילדים מתערער באחת כשאביהם עוזב את הבית. יחד עם אמם הם נדרשים להתמודד עם מצב חדש, מפחיד וכואב - אולם עם חלוף הזמן הם מגלים זה את זה ומוצאים, כל אחד, נקודת אור בחייו.

יומנו של חנון - רודריק שולט! (ספר המשך) / ג'ף קיני

- יומנו של חנון 2 - רודריק שולט! / ג'ף קיני, 217 עמ', ציון (1-10): 9 וחצי.
ספטמבר
יום שני
אני מתאר לעצמי שאמא הייתה מאוד מרוצה מעצמה שהיא הצליחה לגרום לי לכתוב את הביטאון הזה בשנה שעברה, כי עכשיו היא הלכה וקנתה לי עוד אחד.

תארו לעצמכם שהיו לכם אח גדול ומציקן, אח קטן ותחמן, אבא שחולם שתהיו ספורטאים אולימפיים ואמא שלא מפסיקה לעשות לכם בושות. נשמע הזוי? ככה בדיוק נראים החיים של גרג הפלי.
אחרי שעבר חופשת קיץ מעצבנת במיוחד, חוזר גרג לחטיבת הביניים ונאלץ להתמודד בדרכו המקורית עם מצבים מביכים שבני משפחתו "מסדרים" לו שוב ושוב.

דו קרב / דויד גרוסמן

- דו קרב / דויד גרוסמן, 78 עמ', ציון: 4 כוכבים, מנוקד.
היינו שלושה: רמי, שהיה הכי חזק בכיתה ; אמנון, שהיה אמיץ כמו טייס יפני וידע להזיז את האוזניים ; ואני.
לא. לא טוב.
היינו שבעה. שבעה נערים עשויים ללא חת. בלשים מבריקים, חדי עין. גם כלב היה איתנו, כמובן (איך אפשר אחרת?) ; כלב גדול ונבון, שבשעת הצורך יודע לירות באקדח ויודע לשקר בלי להסמיק. יחד איתו היינו בלתי מנוצחים, בלתי...
לא.
לא היינו שלושה ולא שבעה, ועל כלב אין מה לדבר. הייתי לבדי. רק אני. אולי - לו היה שם עוד מישהו - הייתי מרגיש בטוח יותר שם, מתחת למיטה בבית האבות שבשכונת בית הכרם, כששכבתי והמתנתי לבריון הנורא של בית הספר לרפואה מהידלברג שבגרמניה.

דויד, נער ירושלמי בן 12, מסובך בפרשה מוזרה ומסוכנת: שני זקנים כבני 75 עומדים להרוג זה את זה למול עיניו, על פי כל כללי הדו קרב, בגלל אהבתם לאשה שמתה לפני שנים רבות. היה או לא היה? האם באמת התרחש הסיפור הזה בירושלים? האם באמת רץ דויד ועמד בדיוק ביו שני האקדחים שעמדו לירות? האם הצליח למנוע את הדו קרב הקטלני? והיכן הוא בדיוק הגבול הדק שבין המציאות לבין המאורעות שבספר? ואולי אין כל גבול ביניהם? דבר אחד ברור: כשמסיימים לקרוא את "דו קרב", רוצים מאוד להאמין שאין גבול כזה, שכל מה שמתואר בספור הזה אכן קרה, שכל מעשה האהבה והקנאה והפחד הזה - הלואי וקרה.

החברה שלי אלין / חנה ליבנה

- החברה שלי אלין / חנה ליבנה, 107 עמ', ציון: 4 כוכבים, לא מנוקד.

הפעם, כשאלין ביקשה שאישן אצלה, הסכמתי. אני לא יודעת למה, כבר הרבה זמן שאני לא מסכימה לישון אצל החברות שלי. הריחות, הרעשים והחפצים הלא מוכרים שמסביבי משאירים אותי ערה כל הלילה. בפעמים שניסיתי לישון בבית אחר שכבתי מכווצת במיטה הזרה, ערה לכל כימור במזרן, מאזינה לנשימות של חברתי, חושבת איך נרדמים. מתי בדיוק קורה המעבר הזה בין העירות לשינה? בפעמים האלה ידעתי מהניסיון שלא אצליח להירדם, ורק חיכיתי שהשמש כבר תזרח.

אל הדס ואל בני כיתתה מצטרפת אלין, ילדה שמשפחתה עלתה מצרפת ואביה יהיה מעתה הווטרינר של המושב. הוריה של הדס מצניעי לכת, כמעט נזיריים, קירות ביתם חשופים ואפילו את הנרקיסים שקיבלו שתלו מאחורי הבית. הוריה של אלין אוהבי אמנות, ביתם מלא ספרים, שולחנם מקושט והם מתנשקים בפתח המכולת למרבה הזעזוע של בני המושב. בני כיתתה של הדס צוחקים לאלין, מחקים את מבטאה ואת הילוכה, אבל גם מנסים להתקרב אליה. אבל ה"צרפתיה" מעדיפה את הדס, היודעת לראשונה מהי "החברה הכי טובה". האם תחזיק החברות הזאת מעמד? ואם לא, מה יהרוס אותה? סיפור רב עוצמה על תחילתה של התבגרות ועל נזקיה.

חוות הקסמים / אלווין ברוקס וייט

- חוות הקסמים / א"ב וייט, 167 עמ', ציון: 4 כוכבים, לא מנוקד.

"לאן אבא הולך עם הגרזן?" שאלה פרן את אמה, כשערכו את השולחן לארוחת הבוקר.
"החוצה לחזירייה," ענתה מרת ארבל, אמה את פרן. "בלילה נולדו כמה חזרזירים."
"אבל בשביל מה הוא צריך גרזן?" שאלה פרן, שהיתה רק בת שמונה.
"פשוט מאוד, אחד החזרזירים נולד ננס," אמרה אמה. "הוא קטן מאוד וחלש, ולעולם לא תצמח ממנו שום תועלת. לכן החליט אביך לגמור איתו."
"לגמור איתו?" זעקה פרן. "את מתכוונת להרוג אותו? רק מפני שהוא קטן יותר מהאחרים?"

דברים מוזרים קורים בחווה, שם גר וילבור החזרזיר עם חבריו: הכבשים, האווזות, העכבישה שרלוטה וגם ילדה ושמה פרן. וילבור לומד להכיר את העולם וחושב שהוא נפלא. עד שיום אחד הוא מגלה סוד נורא על סופם המר של החזרזירים. וילבור עצוב ומבולבל אבל חברתו העכבישה באה לעזרתו. היא רוקמת תוכנית וטווה את רשת ההצלה. האם התכסיס יצליח? האם באמת, כמו שחושבת שרלוטה, בעלי החיים חכמים יותר מבני האדם?

משלים פילוסופיים לילדים / מישל פיקמל

- משלים פילוסופיים לילדים / מישל פיקמל, 105 עמ', ציון: 4 כוכבים, מנוקד.



משלים פילוסופיים הם סיפורים חכמים השאובים מהפילוסופיה המערבית, מהמיתולוגיות השונות ומחוכמת המזרח. ולצד כל משל - מופיעה "סדנת הפילוסוף" ובה שאלות, מושגים חשובים והרבה חומר למחשבה.
הספר משלים פילוסופיים לילדים מספק קריאה מענגת של הסיפורים החכמים בעולם וגם אפשרות לשוחח ולהרחיב את האופקים.

לנצח בגדול - ספר המשך ל"תנו לגדול בשקט" / ליאת רוטנר

- לנצח בגדול - ספר המשך ל"קיץ אחד ביחד" ו"תנו לגדול בשקט" / ליאת רוטנר, 403 עמ', ציון (1-10): 10.

"קדימה חבר'ה, לעבודה! לעבודה!"
נועה התכווצה בכיסאה, מנסה להיעלם מהעין. היא קיללה את עמדת העבודה שלה, מתחת לאף של הסמנכ"ל הכי מעצבן בעולם.

בפנימייה "מאור", במגמה לתקשורת, ענבל, תומר, איתי, נועה, קובי ושירן כבר בכיתה י"א. וכשגדלים, מתמודדים עם צרות של גדולים, אהבות של גדולים, אכזבות של גדולים. נועה, הרגישה שבחבורה, חווה חוויה קשה שמעמידה במבחן את חוסנה הנפשי ואת יחסיה עם קובי. שירן מנסה לבנות מערכת יחסים עם בן זוג שעולמו שונה מאוד מעולמה, ומגלה שלפעמים קיימת התנגשות בלתי נמנעת בין האהבה למציאות. ואיתי, ענבל ותומר שואלים את עצמם האם בחרו נכונה את בני זוגם.

יומנו של חנון / ג'ף קיני

- יומנו של חנון / ג'ף קיני, 224 עמ', ציון (1-10): 9 וחצי.
ספטמבר
יום שלישי
קודם כול, אני רוצה שיהיה ברור: זה לא יומן, זה ביטאון. כן, אני יודע טוב מאוד מה כתוב על העטיפה, אבל כשאמא הלכה לקנות את המחברת הזאת, אמרתי לה במפורש להביא משהו בלי המילה "יומן".

לא פשוט להיות ילד. תשאלו את גרג הֶפְלִי, שמתחיל ללמוד בחטיבת ביניים ומוצא את עצמו לפתע מוקף בילדים מופרעים, בילדות מעצבנות ובבריונים שכבר מזמן התחילו להתגלח.
יומנו של חנון הוא ספר מפתיע ומשעשע, המלווה את הגיבור שלו במשך שנת לימודים אחת. תחוו איתו מצבים מביכים ורגישים, הצלחות וכישלונות, ותגלו שבסופו של דבר, חוש ההומור תמיד מנצח.
יומנו של חנון הופיע 65 שבועות רצופים ברשימת רבי־המכר של "ניו יורק טיימס", וזכה בפרס ניקלוֹדיאוֹן לספר הילדים האהוב לשנת 2008.
"צחוק בלתי פוסק מתחילת הספר ועד סופו... עשו לילד שלכם טובה וקנו את הספר. ואז פנו זמן כדי לקרוא אותו בעצמכם." בוסטון גלוב

תנו לגדול בשקט - ספר המשך ל"קיץ אחד ביחד" / ליאת רוטנר

- תנו לגדול בשקט - ספר המשך ל"קיץ אחד ביחד" / ליאת רוטנר, 423 עמ', ציון: 5 כוכבים, לא מנוקד.
מה הסיכויים שתשלח ילד לבית ספר קיץ באמצע החופש הגדול, הפנימייה נידחת בצפון הארץ, עם עוד קבוצה של ילדים שהוא בכלל לא מכיר, ותקבל בסוף חודש הלימודים הזה את אותו הילד כשהוא מחזיק בידו טופס הרשמה לפנימייה ובעיניו מבט מתחנן של "רשום אותי לפנימייה הזו בבקשה"?

"תנו לגדול בשקט" הוא סיפרה השני של ליאת רוטנר, ספר המשך לרב המכר שלה "קיץ אחד ביחד". שישה בני נוער שנשלחו לבית ספר קיץ בתנאי פנימייה, והתיידדו בלב ובנפש מחליטים לעזוב את בתי הספר שלהם ולהמשיך ללמוד יחד בפנימייה שבה נפגשו. התרחשויות רודפות התרחשויות, רגשות מעמיקים וסערות נפש מחריפות, אבל מעל לכל מתעצמת הידידות האמיצה בין ששת בני הנוער, שמעניקה להם כוח, תמיכה ותובנות רבות על עצמם ועל החיים. ליאת רוטנר מעבירה בכשרון ורגש מפתיעים את תחושותיהם של בני נוער ישראליים במפגש של עדות, אמונות והשקפות עולם.

קיץ אחד ביחד / ליאת רוטנר

- קיץ אחד ביחד / ליאת רוטנר, 460 עמ', ציון: 5 כוכבים, לא מנוקד.
"יותר גרוע מזה לא יכול להיות!" הכריז איתי בקדרות, מקפל זוג מכנסיים נוסף ודוחף אותם למזוודה הקטנה שנחה על מיטתו.
שרית, שיבה על הכיסא בקצה השני של החדר ועילעלה במגזין אופנה, צחקה. "בטח שיש גרוע יותר," אמרה, "תאר לך שהמדריכה תהיה המורה שלך לשעבר? או גרוע מזה - המורה שלך לעתיד?!"

שישה בני נוער נשלחים, בניגוד לרצונם, ללימודים בבית ספר קיץ, הרחק בצפון הארץ.
בעיצומה של חופשת הקיץ הם נאלצים ללמוד, להידחס בחדרי מדורים עם נערים ונערות
זרים ולחיות זה עם זה במשך חודש שלם.
הם באים ממקומות שונים, מרקעים שונים,כל אחד עם הסיפור שלו, עם העולם שלו,
ואינם מצפים לדבר מלבד שיעמום וסבל.
הם אינם יודעים שזה יהיה חודש שישנה את חייהם, לפחות בטווח הקרוב.
הם אינם מעלים על דעתם שיווצרו ביניהם קשרי ידידות כה חזקים, עד כי הפרידה תיראה להם קשם מנשוא.
הם לא חולמים שיזכו לעבוד בעיתון מפורסם, שימצאו אהבה, שיגלו דברים חדשים על עצמם,
שהחודש הזה יהיה אחת התקופות המהנות ביותר בחייהם.
כל אחד מהם נאלץ להתמודד עם קשיים ומכשולים שונים, אך בזכות החברות והעזרה ההדדית בקבוצה
הם מצליחים להתגבר ולהגיע יחד למטרות שקבעו לעצמם.
סיפור התבגרות מרתק מלא התרחשויות, סערות נפש ותובנה.

האפלוליות / אשכר ארבליך-בריפמן

- האפלוליות / אשכר ארבליך-בריפמן, 111 עמ' ציון: 4 כוכבים, מנוקד.

טומי בראון היה ילד רגיל לחלוטין - לא גבוה ולא נמוך, לא שמן ולא רזה, לא יפה מדי ולא מכוער מדי, לא נבון במיוחד אבל כמובן לא טיפש.

טומי הוא ילד רגיל בן תשע ורבע. באישון לילה, בעודו מחפש אחרי כלבו האבוד, הוא מתנגש בטעות באפלולית שמאבדת מיד את הכרתה.
במהרה מגלה טומי כי כדי להצילה, עליו להשיג נזלת ירוקה של טרול.
האם יצליח במשימתו? האם אזמר, הטרול המתגורר מתחת לחלונו, ישתף עימו פעולה? כל זאת ועוד הרפתקאות מלאות הומור ודימיון ממתינות לכם בספר המשעשע הזה.

שלושים וחמישה במאי / אריך קסטנר

- שלושים וחמישה במאי / אריך קסטנר, 131 עמ', ציון: 4 כוכבים, מנוקד.

זה היה בשלושים וחמישה במאי, ולכן אין זה פלא ששום דבר לא הפליא את הדוד רינגלהוּט. לו היה קורה לו רק לפני שבוע, מה שעוד יקרה לו היום, בודאי היה חושב ששניים או שלושה ברגים התרופפו אצלו במוח או בכדור הארץ.

הספר מספר על קונרד, עליו הוטל לכתוב חיבור על הים הדרומי, שכן מאחר שהוא טוב בחשבון "אין לו דמיון". דודו התמהוני רינגלהוט לוקח אותו לשם, בלווית הסוס המדבר נגרו קבלו, דרך הארון שבביתו. דרכם לשם רצופה במקומות שונים ומשונים, כמו ארץ העצלנים שבה איש אינו עושה דבר למחייתו, העיר האוטומטית שבה שולטת הטכנולוגיה, והעולם ההפוך, שבו "הכניסה חינם! ילדים בחצי המחיר!" והורים מחונכים בבית הספר על ידי הילדים. כל זאת עוד בטרם הגיעו לים הדרומי. מאחר שהכל מתרחש ב-35 במאי אין בכך כל מוזר, כי ה-35 במאי הוא כידוע יום מועד לניסים ונפלאות.

העי"ג (ענק ידידותי גדול) / רואלד דאל

- העי"ג / רואלד דאל, 191 עמ', ציון (1-10): 9.
סופי לא הצליחה להירדם.
קרן אור ירח זוהרת חדרה באלכסון בין הוילונות וזרחה על הכר שמתחת לראשה.
שאר הילדים באולם השינה נרדמו מזמן. סופי עצמה את עינייה ושכבה ללא ניע. היא ניסתה ככל יכלתה להתנמנם, אך ללא הועיל. קרן אור הירח פילחה את החדר כלהב של כסף ונחתה על פניה.
הבית היה דומם. שום קול לא עלה מהקומה התחתונה ולא נשמעו צעדים מהקומה שמעל. מאחורי הוילון היה החלון פתוח לרוחה, אך איש לא הילך על המדרכה שבחוץ. מכוניות לא נעו ברחוב. מימיה לא ידעה סופי שקט שכזה.
אולי, אמרה לעצמה, זוהי השעה המכונה שעת המכשפות.

במרכז הסיפור ילדה יתומה בשם סופי, המתגוררת בבית יתומים באנגליה. לילה אחד, סופי התקשתה להירדם ומבעד לחלון החדר ראתה יצור ענקי שחור מתקרב אליה. היצור עצר ליד כל בית ונשף מתוך חצוצרה גדולה לכל חלון. כשהתקרב היצור לחלון חדרה סופי התחבאה מתחת לשמיכה, אך היצור שם לב אליה וכהרף עין נטל אותה בתוך השמיכה ולקח אותה איתו. מהירות צעדיו של הענק התגברו בכל צעד וסופי חשה שהוא מתרומם ועף. כעבור זמן מהירותו הואטה עד לעצירתו המוחלטת.

עשר זה גדול / דין פיצ'פורד

- עשר זה גדול / דין פיצפורד, 166 עמ', ציון: 4 כוכבים

קוראים לי צ'רלי מייפלווד ואני בן 10.
אני בן עשר.
היום.
הייתי אומר שמדובר באירוע חשוב. נקודת מפנה אמיתית
בחיים. ברצינות!
אני בן עשר!
זה רגע משמעותי בחייו של ילד, נכון?!

בעוד שבועות אחדים יהיה צ'רלי בן עשר, אבל אין לו שום רעיון בנוגע למסיבת יום הולדת.
ולא רק זאת; אין לו אפילו חברים שיוכל להזמין למסיבה כזו, ואין לו צל של מושג איך יוכל להשיג לעצמו חברים. מצב ביש, מה?
זוהי נקודת הפתיחה של הסיפור הקטן, האנושי, המצחיק והנוגע ללב על ילד במשפחה חד-הורית, שאיש אינו נותן עליו את דעתו – לא אביו שעזב את הבית, לא אחותו המתבגרת ואפילו לא אמו העסוקה מבוקר עד ערב. אבל צ'רלי אינו מוותר; הוא מנסה, פוגש אנשים צעירים ומבוגרים ולומד הרבה על בני אדם, ובסופו של דבר, בעזרת מנה גדושה של אומץ ושל יצירתיות, מגלה שהעקשנות משתלמת.

האחים לב ארי / אסטריד לינדגרן

- האחים לב ארי / אסטריד לינדגרן, 199 עמ', ציון (1-10): 10.
אני רוצה לספר לכם על אחי, יונתן לב ארי, הוא זה שעליו אני רוצה לספר לכם. אני חושב שזה כמעט כמו אגדה, רק דומה קצת לסיפור על רוחות רפאים, ובכל זאת הכל זה באמת, אף על פי שיונתן ואני אנחנו אולי היחידים שיודעים את זה.

יונתן סיפר לאחיו הקטן, צימוקי, על ארץ מופלאה בשם ננגיאלה, אולם כשצימוקי הגיע לשם בעקבות יונתן, נוכח לדעת שהארץ בצרה. השליט העריץ טנגיל כבש את עמק ורדי הבר ודיכא באכזריות את תושביו. טנגיל חי בתוככי הררי קדם, ודרקון יורק אש מגן עליו יונתן וצימוקי יצאו להחזיר את השלום לננגיאלה ונקלעו להרפתקאות אפופות מסתורין וסכנה. זהו ספר הרפתקאות מרתק ומרגש, מסופר בדמיון השואב ממסורת הסאגה הסקנדינבית.
אסטריד לינדגרן, מן הגדולות בסופרות הילדים, והידועה ביותר בין הסופרים השוודים. זכתה בפרסים רבים עבור ספריה, וביניהם בפרס ע"ש הנס כריסטיאן אנדרסון. ספר זה שונה מספריה הידועים האחרים (בילבי, אמיל, מיו - מיו שלי, קרלסון המעופף ורבים אחרים) - הוא מתמודד עם שאלות קיומיות של חיים ומוות, אהבה ושנאה, טוב ורע.

אורי אורלב / האי ברחוב הציפורים

אתמול קראתי לראשונה את הספר הזה ששמעתי עליו המון בילדותי ופחדתי להתקרב אליו, כי הוא על ילד בזמן השואה ופחדתי שזה יהיה עצוב מדי. להפתעתי הספר לא עצוב בכלל , להפך. הוא היה מעודד ומלא תקווה.

מסופר על ילד שנשאר לבד בגטו ומוצא תחבולות כדי לשרוד ולהשאר בחיים. הוא מתעמת עם הפחדים הכי קשים. ונשאר מאוד חיובי לאורך כל הסיפור, הוא לא מרחם על עצמו והוא אופטימי לחלוטין [ אופטימי זה מי שבטוח שהטוב ינצח] בסוף הוא מתאהב בילדה, מוצא את אבא, יורה בגרמני ואפילו משחק כדוגל מחוץ לחומה.
התמונה שנשארת בראש היא של כל הציפורים שבאות לשתות מהמים, ושלו מאכיל אותם פרורים בשמש.
אני מקווה שיעשו מהספר הזה סרט, זה יכול מאוד להתאים.
הרעיון של הספר הזכיר לי את הסרט האיטלקי 'החיים יפים' גם שם כל הסבל של מחנה ריכוז הופך למשחק מחבואים.
אופן הדיבור של הילד אלכס ואופן החשיבה שלו מזכירים את הספר של גונתן ספרן פויר 'קרוב להפליא ורועש להחריד' גם שם ילד מתמודד עם אובדן של הורה אבל בין האנשים שהוא פוגש יש גם ניצולי שואה שמחיים את הזיכרון של המלחמה דרך הסיפור הפרטי שלהם ולא דרך העובדות של ספרי ההיסטוריה.

לקריאה נוספת:
ויקיפדיה: האי ברחוב הציפורים [עם קישור לדף של הסופר]
ראיון מעניין של איתמר אורלב עם אביו
ויקיפדיה: החיים יפים
קרוב להפליא ורועש להחריד