- דברים שאני לא מגלה / גדי טאוב, 112 עמ', ציון (1-10): 8.כל שנה אני קם מוקדם יום הראשון ללימודים. צריך להגיע מוקדם לבית הספר אם רוצים לתפוס מקום ישיבה טוב בכיתה. אם תופסים מקום ליד החלון זה טוב, כי אפשר להסתכל החוצה כשמשעמם ולראות את האנשים ברחוב. ואם תופסים מקום ליד ההסקה זה כיף בחורף. אבל הכי רציתי לתפוס מקום ליד יעל. אז באתי מוקדם מאוד מאוד ויכולתי להתיישב איפה שאני רוצה, כי עדיין לא בא אף אחד. הכיתה הייתה ריקה והיה שקט. הסתובבתי בין הכיסאות הריקים והשולחנות. כיתות נראות לגמרי אחרת כשהן ריקות. יותר גדולות. אולי באמת הכיתה הזאת יותר גדולה. זאת לא אותה כיתה שבה למדנו בשנה שעברה.
הסיפורים בספר זה הם מעין דפי יומן של ילד. זהו ספר יפה ומיוחד, שאם תקראו אותו לאט, קטעים קטעים, תהנו ממנו שבעתיים.
גדי טאוב נולד בירושלים בשנת 1965, בנעוריו חלם להיות מתופף, וכיום הוא מגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. זהו ספרו הראשון.
גדי טאוב חושף כאן עולם עשיר ורב-פנים שלילד. הוא מתבונן בדברים היטב, בוחן אותם מקרוב, ומגלה בהם את הגוונים והדקויות.
הסיפורים כתובים בשפת דיבור אותנטית, בסגנון אישי ומגובש.
זהו ספר ביכורים מרשים ומפתיע, שידבר גם אל לבם של בני נוער ומבוגרים.
הסיפורים שודרו ברדיו ומתפרסמים כאן באדיבות רשות השידור, וכן ראו אור בעיתון "ידיעות אחרונות".
אני מאוד אוהבת את הספר וגם זה מאוד עזר לי שהיה את הפרק כי היה לי על זה עבודה בכיתה
השבמחק